יום ראשון, 16 בינואר 2011

הגדולה שלי היא


הגדולה שלי היא שאני יודע להעריך. זה לא נשמע גדול כל כך, אבל זה בהלחט מספיק כדי להיות "גדולה". אני יודע להעריך בריאות. כן, דווקא הכיבים בפה מדי פעם מזכירים לי את זה. פצעים מעצבנים וכואבים, איזה מזל שאין לי אותם עכשיו ואין לי שום בעיה בריאותית.

אני יודע להעריך מסגרת, במקרה שלי של לימודים. אני לא מתלונן, גם כשהיה מבחן ידעתי שזו תקופה טובה ולברוח ממנה זה הדבר האחרון שעלי לעשות. בכלל זה , אני יודע להעריך תקופות שאין בהן דאגות של ממש (ולא בדיעבד, אז זה באמת לא חוכמה) .
וגם אני יודע להעריך אנשים. אני לפעמים ביקורתי מדי, אבל זה גם לצד החיובי ואני יודע להעריך מאמצים של אנשים , וגם לספר להם על הערכתי.

רק את עצמי לא ידעתי להעריך. יותר מדי דברים קורים כדי שאני אוכל להיות יציב - פעם רגל למעלה פעם מחשבה נוזלת מהאף. מה שכן, הינה גיליתי את גדולתי היחידה- לפחות בענין הזה אני יודע להעריך את עצמי.

תגובה 1:

אנונימי אמר/ה...

בלי דאגות, האמת שצודק להתחיל את החיים של משפחה/עבודה זה באמת די מחריד לעבור את זה, אולי זה למה עוברות לי מחשבות לעבור יותר מדוקטורט אחד... :-D