לטפי את ראשי, לטפי אותו. תני לי להניח עליך את הראש בזמן שתשחקי לי
בשערות ותגידי שהכל יהיה בסדר גם אם לא יהיה בסדר. תני לי להניח את הראש ולהיעלם,
לבכות ולא להיראות. תבכי אתי, תבכי ואז נשתוק. ובזמן שנשתוק העבירי את ידך בעדינות
על הלחי שלי. תעבירי את היד ונגבי את הדמעות. תני לי לרעוד, לדעת שטוב כבר לא
יהיה אבל להאמין שעשיתי הכל נכון, שזה היה בלתי נמנע.
תגעי בי, תגעי כמו שרק את יודעת. באותו קצב ומתינות שאנחנו מכירים
דרכם. תני לי להתפרק, להתפרק ורק לחדול. אבל אנא, אנא ממך תני לי להניח את הראש
בחיקך. להניח את הראש שהמחשבות יוכלו להישטף, להניח את הראש ורק לשכב, אהובה.
תחזיקי לי את היד, תחזיקי כמו שמחזיקים לילד שעוד לא למד ללכת. תני את
ידך ואמצי את ידי, כי אין לי עוד יד אחרת לפנות אליה. אין עוד יד. ואז תכווצי
אותה, תחזי כמו שרק את יודעת לחזק. את היד השניה, את היד השניה אהובה, תניחי עליי.
תניחי עליי כי אין לי עוד מסד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה