תות לימון

נעביר את המקרה הפרטי של למטאפורה נחמדה :

לאב של ילד מסויים יש מפעל לייצור סוכריות טופי . המפעל יודע להכין טוב מאוד סוכריות לימון ולכן החליט האב לייצר סוכריות טופי בטעם לימון לרוב .

ילדו של האב נגיד נקרא לו נחום , מאוד אוהב סוכריות בטעם תות אבל הן כמעט ואינן . 

 

מה יכול לעשות נחום ? יש לו שפע של סוכריות לימון , שאיתם הוא מסתדר , אך הוא מעדיף סוכריות תות שאותן כידוע אין לו .

 

על כן לנחום שתי אופציות: 

 

1. על נחום לוותר על החלום לשחות בים של סוכריות תות ולהכיר בעובדה שסוכריות לימון ממלאות את חיוו. כלומר לנטוש את חלומו ולקבל את המציאות בלי עבודה ונקיטת צעד כלשהו

 

2. נחום יכול לקנות סוכריות תות מחברה מתחרה- להרוויח כסף , לעבוד , ולקנות סוכריות (ואולי בסוף מפעל!)

 

חשוב לציין שאביו של נחום הוא אילם וחירש ויש לו רק חוש טעם , לכן הוא לא יכול באמת לשנות את הייצור (כן , כן זה חלק מהמטאפורה)

 

 

אז מה על נחום לעשות?

 לא להיות מרוצה ממה שיש לו , להתחיל לעבוד עבורו או פשוט להגיד :זה אני(מה שיש לי) ! ואני צריך לקבל את עצמי(זה) .

או במקום לראות את המצוי כרצוי פשוט לראות שבעצם אתה יכול להפיק מהמצוי את הרצוי?

נחשוב על זה.