מה ה"מושלם" ?
מורה ביסודי שלי , שאותה אהבתי מאוד דרך אגב , אמרה "עלינו לשאוף תמיד לשלמות" , האמת?
אני גדלתי על ברכי הפרפקציוניסטיות , הכל הלך לי קל עד לפני שנה ואז כשהרמה עלתה מעט היה לי צורך לעבוד יותר .
בעני , על השקעה צריך להיות גמול . זאת אומרת שאם כבר התכוננתי למשהו , אני מצפה שהגמול עליו יהיה טוב יותר מאשר גמול בעד אפס עבודה .
אז הייתי מקבל את הגמול כפי שרציתי והייתי מרוצה , ומה קרה כשזה לא הלך כפי שסידרתי לי בראש?
בומבה , זה מה שהייתי מקבל מעצמי .
בומבה , זה מה שהייתי מקבל מעצמי .
רגש נחיתות עלוב.
אם הזמן התבגרתי , חלו בי שינויים , וחשבתי .הרבה .
אז הגעתי למסקנה שדיכאון בגלל תחרותיות הוא שיא אי השלמות . האם עצב כתגובה למשהו (כל דבר) הוא פרפקציוסטיות ?
את האמת כן , זו אנושיות , וכן היא מושלמת - בדרך שלה כמובן .
אז אני כן שואף למיצוי עצמי , לאתגר וגם נמשך לדברים שמענינים אותי . אבל לא , אני לא אכנס לאיזשהו מצב שאני לא רואה בו כנכון לסיטואציה . או יותר נכון - שהדבר לא פגע בשלמות שלי , באנושיות שלי .
אני טועה ועל כן אנושי . ואני שמח שכך .
אלא מה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה